חתמתם על חוזה? אלו עקרונות יסוד חשוב שתדעו
דיני החוזים בישראל הינם חלק מרכזי מערכי היסוד של המשפט המסחרי. על כן, נתחיל בשאלה הבסיסית מהו חוזה והאם ניתן לאכוף אותו? בתוך כך נשאל האם קיים הבדל בין חוזה בכתב לבין חוזה שבעל פה?
מאחר ולא כל הבטחה נחשבת להתחייבות חוזית ממשית, ניתן להניח כי ישנו תנאי סף לכניסה אל דיני החוזים (כפי שנקבע גם בפסיקה), והוא כוונה ליצירת יחסים משפטיים. על פי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 נכרת החוזה בדרך של הצעה וקיבול.
כדברי החוק: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת". כלומר עיקרון זה משקף את חופש החוזים. כפי שיכולים הצדדים להסכים ביניהם על תוכן החוזה וכן בעצם ההחלטה על כריתתו, כך יכולים הצדדים להסכים אף על צורת כריתתו (מובן שחוזה בכתב חזק יותר מחוזה בע"פ אך יש לייחס זאת בעיקר עקב נטל ההוכחה הראייתית).
למעשה החוק מכיר גם במצב בו נוצר פער בין מחשבתו הסובייקטיבית של צד לחוזה למצב דברים אובייקטיבי, כשההנחה היא שאם היה הצד יודע את מצב הדברים - לא היה נכנס לחוזה. על כן, נציין כי החוק מכיר בשלוש דרגות של טעות (ככל שדרגתה של הטעות גבוהה יותר - ישנן פחות דרישות להשתחררות מן החוזה): סעיף 14ב - טעות בה לא גרם הצד השני דבר, סעיף 14א - לצד השני הייתה ידיעה בכוח או בפועל לגבי הטעות וסעיף 15 - הטעות נובעת כתוצאה מהטעיה.
בעוד שטעות מכוח סעיפים 14א ו-14ב זהה בשלושה מתוך ארבעת התנאים: קיומו של חוזה - על אף הפגם בו, קשר סיבתי - הכניסה לחוזה נבעה מן הטעות, ויסודיות הטעות - לולא הטעות לא היה נוצר קשר, יסודיות הטעות אינה קיימת כתנאי בסעיף 15, כיוון שישנה הקלה עם הצד שטעה.
טעות בכדאיות העסקה ומבחן הסיכון
דווקא טעות זו (סעיף 14ד) אינה יוצרת עילה לביטול חוזה, מכוח יחסי השוק, שכן עצם הכניסה לחוזה - יוצרת סיכון להפסד וסיכוי לרווח. כך, אם היה ניתן לבטל חוזה גם במקרה שכזה, אז היה ניתן יהיה לבטל כל חוזה בו הרוויח צד אחד פחות משקיווה וזו תוצאה שאינה רצויה במשפט המסחרי. במילים אחרות, נטילת סיכון כחלק מחוזה אינה יוצרת עילת ביטול, שכן זוהי עצם מהות יצירת החוזה.
עקרונות החלים ביחס לתרופות בגין הפרת חוזה
חלקו השני של חוק החוזים עוסק בתרופות העיקריות להן זכאי הנפגע עקב הפרת חוזה: ביטול, השבה, אכיפה ופיצויים. לפי החוק, נתונה לנפגע הזכות לבחירת התרופה, אולם זכות זו כפופה לסייגים.
כאשר, על 'סל התרופות' הנתון לנפגע לקיים שני עקרונות בסיסיים:
-
סתירות בין התרופות: לא ניתן לדרוש עבור ההפרה תרופות הנוגדות זו את זו (כביטול ואכיפה).
-
כפל תרופה: אם בא הנזק על תיקונו באמצעות אכיפה, לא ניתן לתת על אותו נזק אף פיצויים.
כפי שניתן להבין בעולם העסקים של היום, עסקאות נכרתות מדי יום ואין חוזה אחד דומה למשנהו (או חוזה "גנרי" אשר יכול להתאים לכל סוגי המקרים). לפיכך המלצתנו היא לפנות למשרד עורכי דין אשר עוסק בתחום המסחרי ואשר יבחן את כל הסוגיות העסקיות לצד הסיכונים הכרוכים.