
חש שפרטיותך נפגעה - מה הלאה?
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 מעגן את איסור הפגיעה בפרטיות של אדם בישראל. עם זאת, החוק לא דן באופן ספציפי בשאלה מהי פרטיות (בוודאי כאשר החוק נחקק בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת ולא היה ניתן לצפות את ההתפתחות הטכנולוגית של היום), אך כן קבע כלל יסוד שאוסר על פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו.
כך למשל, בין הסיטואציות השכיחות ביותר לפגיעה בפרטיות ניתן למצוא:
בילוש/התחקות אחר אדם העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת (למשל, אם מנהלים אחרי אדם מעקב); האזנה האסורה על פי חוק (למשל – התקנת מכשיר הקלטה במכוניתו של האדם); צילום אדם כשהוא ברשות היחיד (למשל – בביתו הפרטי); פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות בהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; העתקתו של תוכן כתוב, לרבות מסר אלקטרוני, או שימוש בו, כאשר התוכן שלא נועד לפרסום ומבלי לקבל רשות מהנמען/הכותב (למשל – מכתב אישי/הודעת וואטספ המתפרסמים שלא על דעת הכותב/הנמען); פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד, ועוד.
אז מה החוק קובע לעניין הפיצויים בכל הקשור לפגיעה בפרטיות?
מומלץ לא להקל ראש כאשר פוגעים בפרטיותכם. דעו לכם, כי פגיעה בפרטיות הינה עוולה אזרחית וכי היא עלולה אף לעלות כדי עבירה פלילית שדינה מאסר של 5 שנים. במישור הפיצויים, קובע החוק כי פגיעה בפרטיות תאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי לתובע של עד 50,000 ש"ח (או כפול מכך, אם הפגיעה בוצעה בכוונה לפגוע), וזאת בלא הוכחת נזק.
ומה עם דיני חברות בהקשר של הגנת פרטיות?
מחזיקים מידע רגיש על לקוחות? דעו לכם כי במאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) המפרטות את החובות שעל כל מי שמחזיק או מנהל מאגר מידע, לנקוט לצורך אבטחת המידע. מטרת רישום המאגר היא להבטיח את ההגנה על הפרטיות במאגרי מידע, ולתת כלים, הן בידי רשם מאגרי המידע, והן בידי הציבור שמידע אודותיו מנוהל במאגרי המידע, לאכוף את הזכויות והחובות המוטלות בחוק הגנת הפרטיות על בעלי מאגרים. החובות משתנות בהתאם לסוג המאגר, סוג המידע המוחזק בו, מספר האנשים שעליהם מוחזק המידע במאגר, סוג המחזיק במאגר (חברה, אדם יחיד, גוף ציבורי) או כמות בעלי ההרשאה למאגר.