גניבת עין – הלכה למעשה

בשעה טובה הקמת עסק חדש. הודות למאמצים והשקעה רבה העסק משגשג והמוניטין שלכם פורח. אלא שאז אתם מגלים לתדהמתכם שמישהו מוכר מוצרים מזויפים תוך שהוא עושה שימוש במותג המסחרי שלכם. האם ישנה דרך להגן על העסק שלכם?

גניבת עין מתבצעת כאשר אדם או תאגיד מבקשים ליהנות מהמוניטין החיובי שצבר מוצר או מותג באמצעות הטעיית הציבור לחשוב שהמוצר או המותג המתחזה הוא למעשה בעל המוניטין המקורי.

למעשה ,המתחזה פוגע בבעל העסק פגיעה כפולה: פעם אחת ב"גניבת לקוחות" משום שהמוצר או המותג המתחזה נקנים במקום המוצר המקורי, ופעם שנייה מאחר והמוצר המזויף אינו עומד בסטנדרט האיכות של המוצר או המותג המקורי (שאחרת מדוע בחר המתחזה לחקות אותו) ובכך פוגע במוניטין שלו.

לשם כך קבע המחוקק בסעיף 1 לחוק העוולות המסחריות כי עוסק לא יגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר. כלומר, החוק מבקש להבטיח נורמות של הגינות מסחרית, הן בהקשרים של הגנה על תוצרים רוחניים לא רשומים, והן בהקשרים נוספים.

יודגש, כי ההטעיה יכולה להיגרם בשלל דרכים כמו למשל שימוש בשם דומה או לוגו דומה או אריזה דומה, אף שדי כי המוצר או המותג המטעה מתייחס לקיום זיקה בין המוצרים, ולאו דווקא לזהות של המקור.

אולם, הפרקטיקה קובעת כי על מנת שבית המשפט יכיר בתביעת התובע, עליו להראות שמעשי המתחזה אכן מטעים בפועל או עלולים להטעות בסבירות גבוהה את הצרכנים באופן הגורם להם לחשוב כי המוצר או המותג המתחזה הוא למעשה המוצר או המותג המקוריים. לראייה, ביהמ"ש העליון פסק לפני שנים אחדות שכאשר מתגלים מוצרים דומים אך אריזותיהם שונות ומבדילות בין מקורות המוצר - אין חשש להטעייה של הצרכנים. כמו כן, קבע ביהמ"ש כי החיקוי לכשעצמו (כל עוד המקור אינו מוגן בסימן מסחר רשום כלשהו) הינו לגיטימי כל עוד אינו מטעה את הצרכנים.

ניתן למנות שני כללי אצבע מרכזיים:

  1. הוכחת מוניטין - על התובע להוכיח כי רכש מוניטין במוצר או במותג בו הוא סוחר (גם אם אינו רשום כסימן מסחר, אלא שאז נטל ההוכחה הינו קשה יותר). במילים אחרות, עליו להראות כי הציבור מזהה את המוצר או המותג, אותם הוא מציע, כשייכים לו. כשמדובר בשם עסק למשל, על התובע להוכיח כי הציבור משייך את השם המדובר לעסק שבבעלותו.
    עם זאת, על אף שהחוק מציין את המונח "מוניטין" כחלק מהדרישה להתגבשות עוולת גניבת העין, בפועל שם גנרי למשל (כלומר שמו של הסוג או הזן אליו משתייך העסק או המותג שבהם מדובר), לא יזכה להגנה בדיני המסחר - לדוגמה משכך הכאבים "אקמול" שהפך כמעט מילה נרדפת לשם הגנרי של התרופה עצמה.

  2. הוכחת הטעייה – המבחנים להטעיה כוללים מספר רכיבים כמו למשל: צליל, חזות, סוג המוצר או המותג הנמכרים, חוג הלקוחות וצינורות השיווק של המוצר או המותג. בית המשפט יבדוק האם קיים דמיון בין המוצרים השונים, שמותיהם, חזותם וכיוצא בזה, העלול ליצור חשש להטעיה (כמו למשל כיצד נראות שתי קופסאות העומדות על מדף הסופרמרקט ולא כל קופסה בנפרד בשטח סטרילי בבית המשפט).

מובהר כי אם תובע הצליח להוכיח קיומה של גניבת עין, הוא זכאי לקבל מכוח חוק עוולות מסחריות פיצוי בסך של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת כל נזק. מלבד הפיצוי הכספי, יכול תובע לעתור לקבלת צו מניעה להפסקה מידית של הפצת המוצר המתחרה או המזויף (עם זאת חשוב להדגיש כי זכות זו מוקנית אך ורק לעסק שהוכיח כי למוצר או השירות שהוא מוכר קיים מוניטין).

משרדנו מייצג תובעים ונתבעים, בין היתר, בעילה של גניבת עין: החל מנתבעים שנטען כלפיהם כי הם עושים שימוש בשמות או בסימנים של אחרים שלא בצדק וכלה בתובעים הסבורים כי נעשה שימוש שלא כדין בשם עסקם במודעות פרסומת ובקישורים ממומנים מטעם אחרים.

תחומי התמחות נוספים

נדל"ן ועסקאות

ליטיגציה מסחרית

הייטק וטכנולוגיה

מאמרים

חדלות פרעון

דיני עבודה

צרו אתנו קשר בכל שאלה

הארבעה 28, תל אביב

מגדלי הארבעה- בניין צפוני

052-6854556

076-5384220

© 2019 כל הזכויות שמורות. אביב לזר ושות' - משרד עורכי דין